Skip to content
Sign in
Artwork for Streetwise Hebrew
EducationLanguage LearningReligion & SpiritualityJudaism

Streetwise Hebrew

TLV1 Studios

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Play
Open in
  • 24 episodes
  • Avg 9 min
  • English

Episodes 24

NewestOldestLongest
All20Unplayed20In progress0Played0
Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.
  • Tuesday · 8 min

    #133 "A Glorious Failure is Better Than Dreams in the Drawer"

    In a country where everybody tells you what to do, how to do it and when, it's only natural that the word עדיף – "it's preferable" – is one you'd hear every day. Guy explores the עדיף family of words, and shows us the link between preference, priority, and pasta. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Adif – Preferable – עדיף Adif machar – Better (to do it) tomorrow – עדיף מחר "Az adif lehisha'er" – So, it's better to stay – אז עדיף להישאר "Adif lalechet achshav" – It's better to go now – עדיף ללכת עכשיו Adif la'asot et ze kacha – It's better to do it this way – עדיף לעשות את זה ככה Adif she- -We'd better, you'd better, it's better – עדיף ש Adif she-telech achshav – You'd better leave now – עדיף שתלך עכשיו Ma adif, ze o ze? – What's better, this one or that one? – מה עדיף, זה או זה Eizo gvina adifa? – Which cheese is better? – איזו גבינה עדיפה "Kulam adifim al korbanot ha-milchama" – They are all better over korbanot ha-milchama- כולם עדיפים על קורבנות המלחמה "Halcha elav, azva oti, hayiti adifut shniya" – She went to his place, she left me, I was the second priority – הלכה אליו, עזבה אותי, הייתי עדיפות שנייה Adifut gvoha yoter – Higher priority – עדיפות גבוהה יותר Latet adifut le-mashehu – To give priority to something – לתת עדיפות למישהו Seder adifuyot – Priorities – סדר עדיפויות Odef – Change (Money) – עודף Odef mishkal – Overweight – עודף משקל Odafim – Surplus, outlet stock, extra – עודפים Ma at ma'adifa – What do you prefer? – מה את מעדיפה Leha'adif – To prefer – להעדיף Ani maadifa lishtok – I prefer to keep quiet- להעדיף Ma hayita ma'adif, ma hayit maadifa – What would you prefer? – מה היית מעדיף/מעדיפה Ani ma'adif pasta al humus – I prefer pasta over hummus – אני מעדיף פסטה על חומוס Eizo hultsa ata ma'adif? – Which shirt do you prefer? – איזו חולצה אתה מעדיף Mu'adaf – Preferred, favored – מועדף Ha'adafa – Preference – העדיפה Yesh lecha ha'adafa? – Do you have any preference? – יש לך העדפה Haadafa metakenet – Affirmative action – העדפה מתקנת Playlist and Clips: Daniel Solomon – Adif (lyrics) Teapacks – Adif Lalechet Achshav (lyrics) Menachmem Begin – speech Michael Hen – Tamim Hayiti (lyrics) Tipim la-meltsar, tips for the waiter Ninet Tayeb – Medabrim (lyrics) MK Akram Hasson Ep. no. 125 about heshbon

  • September 16 · 8 min

    #130 Streetwise Hebrew in Seventh Heaven

    Streetwise Hebrew surpassed 700,000 downloads, and Guy thinks this is a great reason to talk about the root of number seven in Hebrew – שבע – and get to learn its other meanings. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sheva – Seven – שבע Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Shiv'ah banim – Seven boys – שבעה בנים Shiv'ah – The traditional seven days of mourning in Judaism – שבעה Ani holech le-shiv'ah – I'm going to a shiv'ah – אני הולך לשבעה Yesh li shiv'ah shel aba shel haver – I have a shiv'ah for a friend's father – יש לי שבעה של אבא של חבר Efo ha-shiva'ah? – Where is the shiv'ah? – איפה השבעה Efo hem yoshvim shiv'ah? – Where are they siting shiv'ah? – איפה הם יושבים שבעה Shavu'a, shavu'ot (m.) – Week, weeks – שבוע, שבועות Shavu'ah tov – Have a good week – שבוע טוב She-yihye lecha / lach shavu'ah tov – May you have a good week – שיהיה לך שבוע טוב Shvu'ayim -Two weeks – שבועיים Shvu'ah ha-sefer – Book week (book fair) – שבוע הספר Sof Shavu'ah – Weekend – סופשבוע Shvu'ah ha-avoda – Work week – שבוע העבודה "Shavu'ah-Shavu'ah" – One week at the army base, one week at home – שבוע שבוע Ani nishba lach – I swear to you – אני נשבע לך Shvu'ah – Oath – שבועה Lehishava – Swear – להישבע lehashbi'ah – To swear someone in – להשביע Hashba'ah – Swearing in ceremony – השבעה Save'ah – Full (Had enough food) – שבע Lisbo'ah – To become full after eating – לשבוע Playlist and Clips: Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics) Efraiym Di Zahav – Shavu'ah tov (lyrics) Ariel Zilber – Shvu'ayim be-ir zara (lyrics) Moshe Peretz – Nishba Lach (lyrics) Ep. no. 96 about may you have HEB Ep. no. 302 about condolences HEB

  • September 8 · 9 min

    #126 Use Your Imagination

    "You guys look so alike, it's crazy!" The Israeli street is all about exclamations, including strangers telling you how much you resemble someone… or not. It's important to understand what's being said, so today Guy focuses on the Hebrew word דומה and its relatives. And what does this all have to do with virtual reality and imagination? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Domeh – Resembles, looks like – דומה "Hi lo doma le-af achat acheret" – She does not resemble anyone else – היא לא דומה לאף אחת אחרת Hu domeh le-mishehu – He looks like someone – הוא דומה למישהו Hu domeh la-ima – He resembles his mom – הוא דומה לאימא Ata ma-ze domeh lo – You really look like him – אתה מה-זה דומה לו At ma-ze doma la – You really look like her – את מה-זה דומה לה Atem ma ze domim, mamash copy – You really look alike – אתם מה-זה דומים, ממש קופי Atem domim echad la-sheni – You resemble each other – אתם דומים אחד לשני Atem davka lo domim – You actually don't look alike – אתם דווקא לא דומים Hu nir'aa kmo – He looked like (past tense) – הוא נראה כמו Hu haya domeh le-mishehu – He looked like someone – הוא היה דומה למישהו Dmooy Or – Leather-like – דמוי עור Dmooy schnitzel – Faux schnitzel – דמוי שניצל "Ve-ulai ze rak nidmeh li" – And maybe it's just my imagination – ואולי זה רק נדמה לי Nidmeh li she… – It seems to me that – נדמה לי ש Nidmeh lecha! – It only seems that way to you – נדמה לך Haya nidmeh li – It seemed to me – היה נדמה לי Ledamot – To visualize, to imagine – לדמות Dimooy – Metaphor – דימוי Dimooy atsmi – Self image – דימוי עצמי Metsi'oot meduma – Virtual reality – מציאות מדומה Ha-choleh ha-medumeh – Le Malade Imaginaire – The Imaginary Invalid – החולה המדומה "At lo yoda'at im zo stam metsi'oot o dimyon" – You don't know if it's just reality or imagination – את לא יודעת אם זו סתם מציאות או דמיון "Ba-leilot rak otcha medamyenet" – At night I imagine only you – בלילות רק אותך מדמיינת Medoomyan – Imagined – מדומיין "El hiboor dimyoni" – To an imaginary connection – אל חיבור דמיוני Dmoot – Image, figure, personality – דמות "Ani kol kach harbeh dmooyot" – I am so many figures, I have so many personalities – אני כל כך הרבה דמויות Hadmaya – Simulation – הדמייה Playlist and Clips: Arkadi Duchin – Hi Lo Doma (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Dana Berger – Hamimoot Holefet (lyrics) Molière – Ha-holeh ha-medoomeh Ariel Zilber – Rootsi Shmulik (lyrics) Sarit Haddad – Aba (lyrics) Yehuda Poliker – Ha-tsel ve-ani (lyrics) Natan Goshen – Od (lyrics) Ep. no. 62 about davka HEB Ep. no. 180 about metsi'oot, reality

  • #452
    September 1 · 9 min

    #452 Once and for All

    The Hebrew word אחד means one, a word we Israelis use all the time. From its root we also get the words for homogeneous and unity. Oh, and you should definitely know what אחד פלוס אחד means. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Echad - One (m.) - אחד "Am echad im shir echad" - One nation with one song - עם אחד עם שיר אחד Achat - One (f.) - אחת Shi'oor echad al echad - One on one private lesson - שיעור אחד על אחד "yesh matsav le-kafe echad al echad?" - Is there any chance of getting a coffee one-on-one? - יש מצב לקפה אחד על אחד Echad she-yode'a - Someone in the know - אחד שיודע How do I know he's the one? - Eich ani eda she-ze ha-echad? She-zo ha-achat? - איך אני אדע שזה האחד, שזו האחת Echad plus echad - Buy one get one free - אחד פלוס אחד Mispar achat - Number one - מספר אחת Ani ha-maaritz mispar achat shelo - I am his number one fan - אני המעריץ מספר אחת שלו Kav hamesh - Bus number five - קו חמש Yamim achadim - A few days (formal) - ימים אחדים Achid - Uniform, unified, homogeneous - אחיד Lechem achid - Subsidized bread - לחם אחיד Tahat piku'ach - Under government price control - תחת פיקוח Tilboshet achida - School uniform - תלבושת אחידה Swecher - Sweatshirt - סווצ'ר Achdoot - Unity - אחדות Achat u-letamid - Once and for all - אחת ולתמיד Echad ba-peh ve-echad ba-lev - Two-faced - אחד בפה ואחד בלב Echad ha- - One of the most… - אחד ה Zeh echad ha-falfelim hachi te'imim ba'ir - This is one of the tastiest falafel spots in town - זה אחד הפלאפלים הכי טעימים בעיר Playlist and Clips: Am Echad Shir Echad (lyrics) Amir Dadon - Ha-ma'aritz mispar achat (lyrics) Kan Hadashot - Lechem Achid TV2 - Tilboshet achida - school uniform Margalit Tsan'ani - Od Yihiye Li (lyrics) Ep. no. 387 about the gym HEB Shir Echad podcast

  • August 26 · 9 min

    #125 Bills, Bills, Bills

    Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But חשבון, in Hebrew, is about much more than just settling the account. Guy explains how Israelis do self-reflection, how they break even… and how they don't give a damn. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Heshbon, heshbonot (m.) – Bill, bills – חשבון, חשבונות Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות Heshbon nefesh – Self examination – חשבון נפש Lehavi / Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא / לקחת בחשבון Kach / K'chi / K'choo be-heshbon she- – Take into consideration that… (Imp.) – קח / קחי / קחו בחשבון K'chi be-heshbon she-kar – Take into consideration that it's cold – קחי בחשבון שקר Kach be-heshbon she-yakar sham – Take into consideration that it's expensive there – קח בחשבון שיקר שם Lo ba be-heshbon – It's out of the question – לא בא בחשבון "Panim she-lo osot heshbon" – A face that does not give a damn – פנים שלא עושות חשבון Hu lo dofek heshbon – He doesn't give a damn – הוא לא דופק חשבון Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – Do you care about others? – מה, אתה דופק חשבון למישהו Hi sogeret heshbonot – She's clearing the table – היא סוגרת חשבונות Hisool heshbonot – Score settling – חיסול חשבונות Zeh al heshboncha? – Is it at your expense – זה על חשבונך Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית Zeh al heshbonenu – This is on our account – זה על חשבוננו Heshbon aroch – A long-standing score – חשבון ארוך Yesh li heshbon aroch ito – I have a long-standing score to settle with him – יש לי חשבון ארוך איתו Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט Ro'eh heshbon – Accountant – רואה חשבון Heshbona'ut / Re'iyat heshbon – Accounting – חשבונאות / ראיית חשבון Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות Menahel / menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל / מנהלת חשבונות Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice (imp. f.) – תביאי חשבונית Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס Lehashben le-mishehu – To care too much about something – לחשבן למישהו Lehitchashben – To settle accounts with someone – להתחשבן Bo nitchashben ba-sof – Let's do the math at the end – בוא נתחשבן בסוף Ma, ata mitchashben iti al cafe? – Forget it, it's just a coffee, my treat! – מה, אתה מתחשבן איתי על קפה Hitchashbenut – Settling an account – התחשבנות Playlist and Clips: Ariel Zilber – Holech Batel (lyrics) Ofra Haza – Shir Ha-frecha (lyrics) Rami Kleinstein & Ha-mo'atsa – Ha-boker At Holechet (lyrics) Tea Packs & Alma Zak – Perech Ha-shchunot (lyrics) Ep. 172 about to knock Ep. 440 about receipt and invoice HEB

  • August 18 · 10 min

    #124 Are You Playing By The Rules?

    Are you playing by the כללים? A כלל is a rule or regulation, and it's a great Hebrew root to tackle together. Guy takes us through all the rules, regulations, generalizations, and exceptions. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Klal, klalim – Rule, rules – כלל, כללים Klalim le-chatsiyat kvish – Rules for crossing the street – כללים לחציית כביש "Ve-ha-ikar, lo lefahed klal" – And the main thing is not to be afraid at all – והעיקר, לא לפחד כלל Be-derekh klal – Usually, in general – בדרך כלל, בד"כ Yotseh min ha-klal – Extraordinary, exceptional – יוצא מן הכלל Bli yotse min ha-klal – Without exception – בלי יוצא מן הכלל Hu kalal – He included – הוא כלל Likhlol – To include – לכלול "Heskem gerushin tsarich likhlol" – A divorce agreement should include – הסכם גירושין צריך לכלול "Ha-mechir eino kolel sherut" – The price does not include a service charge – המחיר אינו כולל שירות Ma ze kolel? – What does it include? – מה זה כולל "Ma ata bikhlal yode'a al ahava?" – What do you know about love at all? – מה אתה בכלל יודע על אהבה Ha-kol kalul – All inclusive – הכל כלול Zeh nichlal – It is included – זה נכלל Lehakhlil – To generalize – להכליל Hakhlala, hakhlalot – Generalization, generalizations – הכללה, הכללות Yeda klali – General knowledge – ידע כללי Bchirot klaliyot – General elections – בחירות כלליות Mancal (Menahel klali) – General Manager, CEO – מנכ"ל, מנהל כללי "Hu diber be-klaliyoot" – He spoke generally – הוא דיבר בכלליות Ba-klali – Generally speaking – בכללי Ba-klali ha-kol sababa – All in all everything is great – בכללי, הכל סבבה Mikhlala – College – מכללה Mikhlol – Entirety, ensemble – מכלול Mikhlol ha-gormim – The totality of factors – מכלול הגורמים Playlist and Clips: Tsemed Re'im - Gesher Tsar Me'od (lyrics) Kaveret - Yo-Ya (lyrics) Ma tsarich likhlol heskem gerushin? Gidi Gov - Ma Ata Bikhlal Yod'ea al Ahava? (lyrics) Cellcom TV - Ha-kol Kalul Ep. no. 384 about iska, deal HEB

  • August 11 · 9 min

    #123 Streetwise Hebrew Tomorrow At Nine? Kavanu.

    In Hebrew we like to set meetings, rendezvous, and appointments too. Today Guy talks about how we use likb'oa, the verb to set, for these actions, plus some interesting nouns coming from this family, ק.ב.ע. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eich kov'im ma yihye godel taktsiv ha-medina? – How do they determine the state budget? – איך קובעים מה יהיה גודל תקציב המדינה Likbo'a – To set, to determine, to fix – לקבוע Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה Likbo'a tor – To set a doctor appointment – לקבוע תור "Az kavanu leyom hamishi" – So we scheduled for Thursday – אז קבענו ליום חמישי Kavati la'asot mashehu im mishehu – I set to do something with someone – קבעתי לעשות משהו עם מישהו Kavati lir'ot seret im haver – I made plans with a friend to watch a movie – קבעתי לראות סרט עם חבר Kavati kvar mashehu – I already set something – כבר קבעתי משהו Yesh li kvar mashehu – I've already got something – יש לי כבר משהו Kavati ito le-shmone – I have a rendezvous with him for eight – קבעתי איתו לשמונה Kavati lecha pgisha im… – I set up a meeting for you with… – קבעתי לך פגישה עם Az ma kavanu ba-sof? – So what did we decide on in the end? – אז מה קבענו בסוף Az eifo kavanu, tazkir li? – Remind me, where did we say we'd meet? – אז איפה קבענו, תזכיר לי Az ma kov'im? – So what's the plan? – אז מה קובעים Bo / Bo'i / Bo'u nikba le-hamesh – Let's set a meeting for five – בוא / בואי /בואו נקבע לחמש Kavoo'a – Fixed, steady, set – קבוע Avoda kvoo'ah – Steady job – עבודה קבועה Haver kavoo'a – Steady boyfriend – חבר קבוע Ipoor kavoo'a – Permanent makeup – איפור קבוע "Yesh li trick kavoo'a" – I have a regular trick – יש לי טריק קבוע "Ani me-ha-kvoo'im po" – I am one of the regulars here – אני מהקבועים Be-ofen kavu'a – Regularly – באופן קבוע Ha-pgisha nikb'ea le-yom hamishi – The meeting was set to Thursday – הפגישה נקבעה ליום חמישי Lekabe'a – To fix broken bones – לקבע Kibu'a – Splinting – קיבוע Mekuba – Splinted, rigid – מקובע Haver shel keva – Permanent member – חבר של קבע Tsva keva – Standing army – צבא קבע Sheroot hova – Mandatory service – שירות חובה Sheroot keva – Professional army service – שירות קבע Yeshoovey keva – Permanent communities – ישובי קבע Yeshoovim ara'iyim – Temporary settlements – ישובים ארעיים Kib'aon – Fixation – קיבעון Kvi'oot – Tenure – קביעות Playlist and Clips: Eich kov'im et godel taktsiv ha-medina? Dana International - Love Boy (lyrics) Yehudit Ravitz & Yoni Rechter - Be-ofen Kavu'a ve-had pe'ami (lyrics) Kibu'a marpek Ariel Zilber - Ba-hevra Le-haganat Ha-teva (lyrics) Ep. 74 about lehazkir, to remind HEB

  • #451
    August 4 · 7 min

    #451 We're United

    The Hebrew word איחוד means a union. Guy explains other words from the root אחד, which mean "association", "reunion", and "getting back together." Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ichood – Union – איחוד Ha-ichood ha-eropi – The European Union – האיחוד האירופי Le'ached – To unite – לאחד Gorem me'ached – A unifying factor – גורם מאחד Me'oochad – United – מאוחד Kupat holim Meoochedet – The United Health Fund – קופת חולים מאוחדת Lehit'ached – To unite, to reunite – להתאחד Hem mit'achdim – They are getting back together – הם מתאחדים Ein yom shelo sho'alim oti 'atem holchim lehitached?' – There isn't a single day where people don't ask me, 'Are you going to get back together?' – אין יום שלא שואלים אותי אתם הולכים להתאחד Ha-lahaka hitparka – The band split up – הלהקה התפרקה Ha-lahaka mit'achedet – The band is getting back together – הלהקה מתאחדת Hit'achdoot – Association – התאחדות Ha-hit'achdoot le-kadooregel be-israel – The Israel Football Association – ההתאחדות לכדורגל בישראל Playlist and Clips: Ha-ichood ha-eropi – The European Union Kupat holim me'oochedet Kaveret mit'achedet Ha-hit'achdoot le-kadooregel be-israel Kaveret – Hi Kol Kach Yafa (lyrics) Ep. no. 212 HEB about lehitparek, to split up Ep. no. 430 HEB about asefa, assembly

  • #450
    June 30 · 11 min

    #450 Trust Me

    So how many times have you heard the sentence, "סמוך עליי, trust me, everything will be okay"? Guy explains the סמוך culture. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lismoch al mishehu – To trust someone, to count on someone – לסמוך על מישהו Tismoch alai, smoch alai – Trust me (m.) – תסמוך עליי, סמוך עליי Tismechi alai, smechi alai – Trust me (f.) – תסמכי עליי, סמכי עליי Tismechoo alai, smechoo alai – Trust me (pl.) – תסמכו עליי, סמכו עליי "Yalkoot ha-kzavim" – Tall tales collection – ילקוט הכזבים Al tid'ag, smoch – Don't worry, count on me – אל תדאג, סמוך Tarboot ha-smoch – The 'smoch' culture – תרבות הסמוך Shkivot smicha – Push-ups – שכיבות סמיכה Samchoot – Authority – סמכות Samchoot horit – Parental authority – סמכות הורית Mismach – Document – מסמך Simoochin – Evidence, reference – סימוכין Lehasmich mishehu – To authorize someone to do something – להסמיך מישהו Hasmacha – Authorization, certification – הסמכה Moosmach – Authorized, licensed – מוסמך Achot moosmechet – Registered nurse – אחות מוסמכת Playlist and Clips: Jane Bordeaux – Tismoch Alai (lyrics) Static & Eden Ben-Zaken – Ha-peshah ha-mooshlam (lyrics) Shemtov Levy – Yachol Lihyot She-zeh Nigmar (lyrics) Lahakat Ha-Gadna – Smoch al ha-doda Shkivot Smicha Michal Daliot – Samchoot – Authority Achot moosmechet – Registered nurse Makor Rishon newspaper about the book yalkoot ha-kzavim Ep. no. 23 HEB about the imperative Ep. no. 24 HEB about yihiye beseder, it will be just fine Ep. no. 30 HEB about hafif

  • #449
    June 2 · 13 min

    #449 Air It Out

    The Hebrew word for air is אוויר, while אווירה is atmosphere/ambience. There are other interesting words taken from אוויר, like fluffy or ceiling fan. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mezeg avir – Weather – מזג אוויר Le'avrer et ha-heder – To air out the room – לאוורר את החדר Hu me'avrer et ha-bayit – He airs out the house – הוא מאוורר את הבית Le'avrer et ha-rosh – To clear one's head – לאוורר את הראש Me'avrer – Fan, ventilator – מאוורר Me'avrer tikra – Ceiling fan – מאוורר תקרה Mazgan – Air conditioning – מזגן Ivroor – Airing, ventilation – אוורור "Ein po avir, ani potachat halon" – There's no air in here, I am opening the window – אין פה אוויר, אני פותחת חלון "Hayavim le'avrer, eich ata yashen kacha?" – We've got to air out the room, how do you sleep like this? – חייבים לאוורר, איך אתה ישן ככה Ma'arechet ha-ivroor – The ventilation system – מערכת האוורור Ha-heder lo me'oovrar – The room is not ventilated – החדר לא מאוורר Ha-dira me'oovreret – The apartment is airy – הדירה מאווררת Lehitavrer – To air oneself out – להתאוורר Ani hayav hofesh, lehitavrer ktsat – I need a vacation to get some fresh air – אני חייב חופש, להתאוורר קצת Hoofshat hit'avreroot – A vacation to clear your mind – חופשת התאווררות Hel ha-avir – Air Force – חיל האוויר Avira – Atmosphere, ambience – אווירה Yesh sham avira kefit – There's a fun atmosphere there – יש שם אווירה כיפית Kav aviri – Direct distance / As the crow flies – קו אווירי Be-kav aviri ha-batim shelanoo lo rechokim, aval ba-oto ze yikach lecha sha'ah – Our houses aren't far apart as the crow flies, but by car, it will take you an hour. – בקו אווירי הבתים שלנו לא רחוקים, אבל באוטו זה ייקח לך שעה Shayara avirit – Air convoy – שיירה אווירית Ha-taasiya ha-avirit Le-Israel – Israeli Aerospace Industries – התעשייה האווירית לישראל Ugah avririt – Fluffy cake – עוגה אוורירית Aviron – Plane – אווירון Playlist and Clips: Gidi Gov – Ne'echaz Ba-avir (lyrics) Me'avrer tikra – Ceiling fan Kan TV – Hel Avir (Air Force) Omer Adam – Avira shel Sof (lyrics) Ha-taasiya Ha-avirit – The aerospace industry 13TV – Ugah avririt Ilanit – Red Elenu Aviron (lyrics) Zemereshet – Aviron Ep. no. 75 about weather HEB Ep. no. 337 about mazgan, aircon HEB Ep. no. 392 about kivoon, direction HEB

  • #448
    April 14 · 10 min

    #448 You the Landlord or the Tenant?

    Oftentimes, Israelis mix up the Hebrew words משכיר and שוכר. It's the difference between "renting" an apartment and "renting out" an apartment. It's a common mistake that you don't have to make! Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Liskor dira – To rent an apartment – לשכור Baal/ba'alat ha-bayit – Landlord, landlady – בעל / בעלת הבית Ani socher / socheret dira – I rent an apartment – אני שוכר / שוכרת דירה Ha-socher / ha-socheret – The tenant, the renter – השוכר / השוכרת S'char dira – The rent – שכר דירה, שכ"ד Schar dira gavoha / schar dira namooch – High rent, low rent – שכר דירה גבוה, שכר דירה נמוך Hi gara be-dira schoora – She lives in a rental apartment – היא גרה בדירה שכורה Rechev sachoor – Rented car – רכב שכור Hi gara be-schiroot / hu gar be-schiroot – They live in a rented place – היא גרה בשכירות /הוא גר בשכירות Lehaskir – To rent out – להשכיר Hu maskir dira – He rents out an apartment – הוא משכיר דירה Hi maskira dira – She rents out an apartment – היא משכירה דירה Dira Lehaskir – An apartment to let – דירה להשכיר Dirot le-haskara – Apartments for rent – דירות להשכרה Zeh le-haskara? – Is it for rent? – זה להשכרה Haskarat dirot – Leasing of apartments – השכרת דירות Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Hevra le-haskarat rechev – Car rental company – חברה להשכרת רכב Ha-maskir – The lessor – המשכיר Playlist and Clips: Peer Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics) Leah Goldberg – Dira Lehaskir Yad-2 commercial – Dirot le-haskara Yad-2 commercial Ep. no. 425 HEB about real estate agents

  • #447
    February 10 · 7 min

    #447 They're Exploiting the Situation

    The Hebrew word נצלן is an exploiter – someone who'll use you and then dump you without giving it a second thought. In this episode, Guy breaks down the word and its root נצל. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lenatsel – To make use of, to utilize – לנצל Nitsool – Exploitation – ניצול Nitsool kalkali – Economic exploitation – ניצול כלכלי "Kol ehad menaseh lenatsel" – Everyone tries to exploit the other – כל אחד מנסה לנצל Hu menatsel et ha-matsav – He takes advantage of the situation – הוא מנצל את המצב "Hu menatsel bachurot ve-zorek" – He uses women and then dumps them – הוא מנצל בחורות וזורק "Eich lenatsel yemei machala" – How to make use of sick days – איך לנצל ימי מחלה "Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot, mechabim orot, ve-hoschim hashmal" – We are making use of the many sunlight hours, turning off lights and saving electricity – מנצלים את שעות השמש הרבות, מכבים אורות וחוסכים חשמל "Tsarich lenatsel et ha-hatava ad sof ha-shana" – You need to use this benefit by the end of the year – צריך לנצל את ההטבה עד סוף השנה Be-tokef ad – Valid until – בתוקף עד Ani margish menootsal – I feel exploited – אני מרגיש מנוצל Ani margisha menootselet – I feel exploited – אני מרגישה מנוצלת "Yesh lecha kama yemei hofesh lo menootsalim" – You have a few unused vacation days – יש לך כמה ימי חופש לא מנוצלים Lo nitsalta / nitsalt et kol yemei ha-hofesh shelcha / shelach – You didn't use all your vacation days – לא ניצלת את כל ימי החופש שלך Natslan / natslanit – Exploiter – נצלן / נצלנית "Tizaher mimenu, hu ma-zeh natslan'" – Be careful of him, he's a real bloodsucker – תיזהר ממנו, הוא מה-זה נצלן Natslani – Exploitative – נצלני "Yesh mi she-bocharim be-derech natslanit" – There are those who choose an exploitative path – יש מי שבוחרים בדרך נצלנית Netsolet – Reusable waste – נצולת Playlist and Clips: Israeli Government Advertising Agency – Nitsool kalkali, economic exploitation Tofaat Dopler – Kol Ehad (lyrics) Israeli Electric Corporation – Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot KAN TV – Derech natslanit, exploitative way Ep. no. 127 about hatavot, bonuses and money HEB Ep. no. 245 about kuponim, coupons HEB

  • #446
    January 20 · 9 min

    #446 Early Retirement

    The Hebrew word פרישה means retirement, and these days פרישה המוקדמת is on everyone's mind. Guy explains פרישה and other words from its root פרש. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Prisha me-ha-avoda – Retiring from work – פרישה מהעבודה Prisha me-ha-avoda, Yetsi'ah le-pensia – Retiring from work – פרישה מהעבודה "Kshe-at tets'ee le-pensya, mi yid'ag lach?" – When you retire, who will look after you? – כשאת תצאי לפנסיה, מי ידאג לך Retirement age – Gil ha-prisha – גיל הפרישה "Halom ha-prisha ha-mukdemet ha-mele'ah nimtsa rak be-heseg yadam shel israelim me'atim" – The dream of full early retirement is within reach for only a few Israelis – חלום הפרישה המוקדמת המלאה נמצא רק בהישג ידם של ישראלים מעטים Prisha mukdemet mele'ah – Full early retirement – פרישה מוקדמת מלאה Prisha mukdemet / pensia mukdemet – Early retirement – פרישה מוקדמת / פנסיה מוקדמת "Hem lo parshu me-ha-avoda, aval hem ken parshu mi-merotz ha-achbarim" – They didn't retire from work, but they did step away from the rat race – הם לא פרשו מהעבודה, אבל הם כן פרשו ממירוץ העכברים Prisha me-ha-hayim ha-politiyim – Retiring from political life – פרישה מהחיים הפוליטיים Lifrosh me-ha-hayim ha-politiyim – To withdraw from political life – לפרוש מהחיים הפוליטיים Lifrosh ba-si – To quit at your peak – לפרוש בשיא Yalla, ani poresh – Ok, I am heading out – יאללה, אני פורש Pensioner / pensionerit, gimlai / gimla'eet – Pensioner – פנסיונר / פנסיונרית, גמלאי /גמלאית Gimla'eem – Pensioners – גמלאים Gimla – Pension – גמלה Hem lo mafrishim ksafim la-pensya – They are not setting aside funds for their pension – הם לא מפרישים כספים לפנסיה Lehafrish – To set aside – להפריש Hafrashat ksafim – Setting money aside – הפרשת כספים Playlist and Clips: Ministry of Finance – Kshe-tets'ee le-pensya KAN TV – Prisha mukdemet Knesset TV – Ehud Barak poresh Gimla'eem – Pensioners Ma HaBeaya – Shabak Samech Ep. no. 327 about mukdam, early HEB

  • #445
    Dec 16, 2025 · 7 min

    #445 It's a Serious Leak

    From leaking documents to a leaky faucet at home, the root דלפ is an interesting one, and from which we get the Hebrew word for whistleblower. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-mazgan dolef – The air conditioning unit is leaking – המזגן דולף Tsinor dolef – Leaking pipe – צינור דולף Dlifa – Leaking – דליפה "Yesh lanoo dlifa ba-mazgan" – We have a leak in our AC unit – יש לנו דליפה במזגן "Yesh lanoo dlifa me-hatikra'" – We have a leak from our ceiling – יש לנו דליפה מהתקרה Dlifat gaz – Gas leak – דליפת גז Dlifot neft – Oil spills – דליפות נפט Dalaf tik mismachim – A dossier was leaked – דלף תיק מסמכים Ha-meida dalaf – The information leaked – המידע דלף Eich dalaf ha-meida? – How did the information leak? – איך דלף המידע Dlifat meida – Information leak – דליפת מידע Mi hidlif et ha-meida? – Who leaked the info? – מי הדליף את המידע Hu hidlif mismachim – He leaked documents – הוא הדליף מסמכים Hi hidlifa mismachim – She leaked documents – היא הדליפה מסמכים Hadlafat meida – Information leak – הדלפת מידע Madlif – Leaker, whistleblower – מדליף, מדליפה Mi ha-madlif/a? – Who is the leaker? – מי המדליף Ha-sirton hudlaf – The video was leaked – הסרטון הודלף Ha-sirton ha-mudlaf – The leaked video – הסרטון המודלף Ha-pratim ha-mudlafim – The leaked details – הפרטים המודלף Playlist and Clips: Danny Litani – Shalechet (lyrics) Midrag – Dlifat gaz Dlifat neft – Fuel leak Calcalist – Neft, politika ve-goofot Hidlifa Nurit Galron – Shalechet (lyrics)

  • #444
    Nov 25, 2025 · 8 min

    #444 Sorry, It Slipped My Mind

    The Hebrew word לברוח means to escape, but the same root has other interesting meanings in other verb formats. Guy also explains the meaning of חדר בריחה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Livro'ach – To escape – לברוח "Ma ze be'etsem meshaneh mi-ma be'estem hem borchim" – What does it really matter what exactly they're running from – מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים Livro'ach mi-mashehu – To flee something – לברוח ממשהו "Isha borachat mi-bsora" – "A woman flees a message'" – אישה בורחת מבשורה "Barach li pipi" – I peed myself – ברח לי פיפי Oy, barach li me-ha-rosh, slicha – Sorry, it slipped my mind – אוי, ברח לי מהראש Bricha – Escape – בריחה Brichat mochot – Brain drain – בריחת מוחות Lehavri'ach – To smuggle- להבריח Neshek – Firearms – נשק Samim – Drugs – סמים Hu mavri'ach et kol ha-haverot shelo – He drives all his girlfriends away – הוא מבריח את כל החברות שלו Perot muvrachim – Smuggled fruits – פירות מוברחים Ananas – Pineapple – אננס Havracha – Smuggling – הברחה Havrachot mi-Surya le-israel – Smuggling from Syria to Israel – הברחות מסוריה לישראל Chadar bricha – Escape room – חדר בריחה Borchanoot, eskepizem – Escapism – אסקפיזם, בורחנות Playlist and Clips: Miri Aloni – Ha-balada Al Hedva U-Shlomik (lyrics) Tel Aviv University – Brichat Mochot – Brain drain Mutsarim muvrachim – Smuggled goods Havrachot – Smuggling Ep. no. 183 about pipi HEB

  • #443
    Nov 4, 2025 · 9 min

    #443 Missing You, Missing Me

    Today we'll talk about the word חסר, missing, and its root. You don't want to miss it! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Haser – Missing, lacking, deficient – חסר "Ha-shir Ha-haser" – The missing song – השיר החסר Ata haser li – I miss you – אתה חסר לי At hasera li be-ramot – I miss you terribly – את חסרה לי ברמות Hasar menoocha – Restless – חסר מנוחה Hoser menoocha – Lack of rest – חוסר מנוחה Hoser nimoos – Lack of manners – חוסר נימוס Hasar nimoos, hasrat nimoos, hasrei nimoos, hasrot nimoos – Someone who lacks manners – חסר נימוס, חסרת נימוס, חסרי נימוס, חסרות נימוס Hasar savlanut – Impatient – חסר סבלנות Hasar bayit – Homeless – חסר בית Hasar mooda'oot – Unaware, oblivious – חסר מודעות Hasar mazal – Unlucky – חסר מזל Hasar bitachon – Lacking confidence – חסר ביטחון Rak zeh haser li – Just what I need right now (Ironically) – רק זה חסר לי Haser li barzel ba-dam – I have low iron – חסר לי ברזל בדם Haser lecha she-ata mesaper la – Don't you dare tell her! – חסר לך שאתה מספר לה Haser lecha shelo titkasher / haser lach shelo titkashri / haser lachem shelo titkashroo – You'd better call – חסר לך שלא תתקשר / חסר לך שלא תתקשרי / חסר לכם שלא תתקשרו Tagid, haserot lecha be'ayot ba-hayim? – Tell me, why look for trouble? – תגיד, חסרות לך בעיות בחיים Ma haser lecha bahayim? Yesh lecha hakol – What are you missing in life? You have everything – מה חסר לך בחיים? יש לך הכל Hisaron, hesronot (pl.) – Disadvantage – חיסרון, חסרונות Yitaron, yitronot (pl.) – Advantage – יתרון, יתרונות Machsor be-morim – Teacher shortage – מחסור במורים "Haserim lanu morim le-matematika" – We're short on math teachers – חסרים לנו מורים למתמטיקה Yesh machsor be-halav – There's a milk shortage – יש מחסור בחלב Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-shir Ha-hasser (lyrics) Ben-el Ben-Zion & Shiraz Avraham – Hasera Li Be-ramot Tal Gordon – Masechot (lyrics) Dolis – Ma Hasser Lecha (lyrics) Kan – Machsor be-morim Ep. 115 about to miss

  • #442
    Sep 2, 2025 · 8 min

    #442 Got It!

    The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda'ah – I received a message – קיבלתי הודעה "Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – "Roger that" – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור "Afilu kos mayim lo kibalti'" – I didn't even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי "Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?" – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la'asot – Things which are 'done' – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It's not done – זה לא מקובל "Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts" – In Europe it's unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס "Ze lo mekubal alay" – It's unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim" – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda'ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה "Eich lehitkabel lemisra ba-t'hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek" – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים "Hitkablta" – You're hired – התקבלת Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB

  • #441
    Aug 12, 2025 · 10 min

    #441 Expel Your Demons

    The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Legaresh – To expel, to deport – לגרש Gerush – Expulsion, deportation – גירוש "Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad" – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים "Gershu et ha-mishpacha sheli" – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי "Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila" – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה "Le-yehudim she-hem tse'etsa'im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto" – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it's relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו Megorash – Deportee – מגורש Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד "Ha-horim sheli hitgarshu" – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים "Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים Playlist and Clips: Gerush Sfarad Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics) Ha-horim sheli hitgarshu

  • #440
    Jul 15, 2025 · 9 min

    #440 I Got Receipts to Prove It

    The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kabala – Receiving – קבלה Sh'ot kabala – Office hours – שעות קבלה Kabala – Receipt – קבלה Heshbonit – Invoice – חשבונית Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות "Hi lo stam architektit, yesh la kabalot" – She's not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות "Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot" – I'm looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת Tna'ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה Ma tna'ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית Playlist and Clips: Sh'ot kabala – Office hours Kabala, receipt Kabala ba-malon Kabbalah Kabalat Hachlatot – Decision making Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala Ep. no. 125 about heshbon, bill Ep. no. 346 about tax evaders HEB

  • #439
    Jun 17, 2025 · 8 min

    #439 It Ain't Cheap

    The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what's זיל הזול? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zol – Cheap – זול Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה "Ad achshav ha-amira hayta ke'ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi'im lemehirim shel tel aviv." – Until now everybody said 'go to the periphery, it's cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices' – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים Shuk ha-carmel – Tel Aviv's ha-carmel market – שוק הכרמל Be-zol – For cheap – בזול Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול Rak ha-yom – Today only – רק היום Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר Stalbet – Chill – סתלבט "Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch" – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך "Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur." – It's not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור Zol – Common, vulgar, unrefined – זול Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול Lehozil – To lower the price – להוזיל Hozala – Price reduction – הוזלה Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים Playlist and Clips: KAN TV – Ba-periferia zol? Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics) Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics) Ep. no. 135 about yatsata be-zol Ep. no. 148 about sales Ep. no. 438 about deals

Showing 1–20 of 24 episodes