Skip to content
Artwork for אפרכסת
HistoryNewsGovernment

אפרכסת

אמיר אורן

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל


Play
  • 39 episodes
  • a few times a week
  • Avg 1 hr 3 min
  • Hebrew
Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.
  • Saturday · 55 min

    שרה חביב על משפט וצדק, עוני ובורות, סניגוריה ושפיטה, פוליטיקה אירגונית והתנהגות ההרכב בתיקי נתניהו

    עו״ד שרה חביב מימשה בתוך 13 שנה שתי משאלות: תחילה להתמנות לשופטת ולבסוף לחדול מלהיות שופטת. בשלב הראשון לא הספיקו ההמלצות עליה - הממליצים הופתעו לגלות שבמונחי המקצוע ודרישות החוק היא כמעט בת-יומה וחסרות לה שנתיים ותק. בשלב השני לא הועילו הפצרות נשיאים ובכירים אחרים במערכת; שוב לא נהנתה מהשפיטה והעדיפה לרדת ממרום המושב ולחזור אל כסא הסניגורית. חביב גדלה בבאר שבע, בשכונה שהיו קלות ממנה, להורים שהישרו עליה אווירת סקרנות, חשיבה וצבירת ידע. מעצר שווא של קרוב משפחה חרת בה רצון לתקן עוולות, אך רק לאחר השירות הצבאי בחרה בלימודי משפטים. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתארת חביב את מסלולה האישי והמקצועי, לקחיה מהפוליטיקה האירגונית של בתי המשפט, יחסי שופטים-משטרה-פרקליטות-עורכי דין באווירת הדרום הרחוק מהמרכז והציפיה הקיימת בכל מערכת מיחידים להתיישר עם האמצע. וגם, בין החוק והחמלה. חביב מספרת שההתלבטות הקשה ביותר בשפיטה אינה בהכרעת הדין, אשם או זכאי, כי שם קובע משקל הראיות בתיק, אלא בגזר הדין לאחר הרשעה, כי לאורכה של תקופת המאסר, למספר השנים ואף החודשים, השפעה רבתי על המורשע - יציר נסיבות חייו - ומשפחתו; ומהצד השני נמצא נפגע העבירה, שעליו יש לחמול עוד קודם שמתפנים להתחשב בפוגע. בין עמיתיה לשעבר - כיום שוב מולה, כסניגורית - יש עליה כצפוי דעות לכאן או לכאן, אך המתבונן מהצד יכול רק להצטער על שהיא או שכמותה אינן יושבות בהרכב המשולש של המחוזי בירושלים, הנוקט בכל תכסיס ותרגיל כדי שלא לשפוט את נתניהו (ולהסתכן בשפטים). אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
  • Wednesday · 58 min

    עירא אפרון על סולטן יעקוב וגדודו שנלחם ונחלץ מהשמדה למרות תקלות בפיקוד הבכיר בחזית המזרחית בלבנון

    44 שנה שתק עירא אפרון בפומבי ונשא את כאבו האישי והיחידתי על העוול שנגרם לגדוד 362, שסא״ל במילואים אפרון היה מפקדו בלבנון ביוני 1982. מי שהטילו ברשלנות על הגדוד משימה אובדנית ואז התנערו מאחריותם לתוצאה, ואחרים שמיחזרו והידהדו קטעי דברים בלי ידיעת העובדות והבנת ההקשר, זרו מלח על פצעי הלוחמים ומפקדם. סולטן יעקוב היה לאחד מאותם אירועים קשים בתולדות צה״ל שכביכול די באיזכורם בלי פירוט, אף שהאמת שונה קוטבית מההתרשמות השיטחית ובחלקה גם המכוונת. אפרון מוחה על השימוש במונח ״קורבן״, כי אכן ראוי לייחד אותו לחללי הגדוד - האחרון ביניהם שנעדר, יהודה כ״ץ, הוחזר סוף-סוף לפני חודשים מעטים - ופצועיו, מי בגוף ומי בנפש, אבל יומן הקרב שלו, המושתת על מחקרו של ד״ר רפי יקר (נכתב במחלקת היסטוריה במטכ״ל בשלהי המאה שעברה, הוקפא עד שהרמטכ״ל איזנקוט הורה לפרסמו וראה אור לבסוף רק ב-2020), עושה איתם צדק מאוחר, לעתים מאוחר מדי. אפרון שייך לדור קצונת השריון שהתגייסה בין מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים. רבים מבני אותם מחזורים לא שרדו. אפרון, מפקד פלוגה בגדוד 46 (דוד שובל), חטיבה 401 (דן שומרון) בגיזרה הדרומית של תעלת סואץ, חווה את כשלי ההיערכות להתקפה המצרית ומוראות הפקרת הלוחמים במעוזים. סיפור ההסתבכות בסולטן יעקוב משקף את הירידה ברמת המפקדים הבכירים ככל שהתקדמו בדרגות ממלחמה למלחמה: האוגדונר רפול והמח״ט יאנוש, שנחשבו ב-1973 נועזים ונערצים, נכשלו ב-1982 כרמטכ״ל רשלן, שקרן ונקמן וכמפקד גיס - מועמדו המועדף של רב-אלוף איתן ליורשו - בוטה, שיטחי וזחוח. בספרו מונה אפרון בדקדקנות את השותפים לאירוע בכל הרמות, מי לטובה ומי לרעה. מה שלא הספיק לומר בסד השיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חשוב לו להוסיף כאן, לבל יובלע חלקם של מי שזכותם רבה בהצלת כ-200 לוחמים מקטל או משבי. כשהחטיבה שלו ואוגדת-האם שלה כשלו, באה אוגדה אחרת (880, יוםטוב תמיר; לאפרון סופר רק בתום הקרב שהאחריות הועברה אליה) שכדברי אפרון ״ניהלה לחילוץ הגדוד התקפה שהושלמה בד בבד עם יציאתו העצמאית של הגדוד, בחיפוי ארטילרי יוצא דופן, בניצוחו של אל״מ אהוד בכר ובביצוע 17 גדודי ארטילריה שאירגן תא״ל אריה מזרחי״. אם לא די ברושם הקודר שמעורר תיפקוד הרמות הבכירות בצה״ל בסולטן יעקוב, מוסיפה עליו ההכרה בכך שהפגמים של 1973 ו-1982 מאפיינים את הצבא גם שניים-שלושה דורות אחר כך: גבורה והקרבה משמשות בכפיפה אחת עם ליקויי משמעת, מקצועיות וקהות לחיי אדם. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
  • September 10 · 1 hr 21 min

    יואב הר אבן על איך פועלת לשכת הרמטכ״ל, מלאי החימושים, מבנה זרוע היבשה ומנגנון התיחקור לעזה

    כקצין צעיר, יואב הר אבן חת״ם קבע - כשכאבים בגבו אילצו אותו לפרוש מקורס טיס בחר להמשיך בחיל התותחנים, שנודע בקידום המהיר בו, ונשאר עד למג״ד ומפקד אגד (עכשיו ״חטיבת אש״). זאת היתה מעין מורשת משפחתית, כי אביו קדם לו כתותחן, אך רק עד שעבר עם תותחי הנ״מ לחיל האוויר. האב, אלוף-משנה אבי (מתחרז עם רבי) הר אבן, שמילא תפקידים בכירים במערכות הפיתוח הבטחוניות, ניהל את סוכנות החלל ונספה בהצתה בעכו במבצע ״שומר החומות״, לא עודד את יואב להישאר בשירות קבע. הר אבן נשלף מהשדה כשרמטכ״ל חדש, שאול מופז, חיפש ראש לשכה וביקש להציע לו מועמדים מבין מפקדי השדה המצטיינים. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר הר אבן על תיחום התפקידים בין שני הקצינים הסובבים את ראש המטה הכללי - הרל״ש (סא״ל) והעוזר (אל״מ). בתמצית שופעת נוטריקונים, הרל״ש הוא קמב״ץ הרמטכ״ל והעוזר הוא הרמ״ט. אין כהר אבן להבהיר נקודה זו, כי חלפו שנים מעטות מאז שנפרד מלשכת מופז ועד שחזר לאותה לשכה, הפעם כעוזרו של הרמטכ״ל הבא, משה (בוגי) יעלון. מעמדת תצפית זו התבונן בניהול המטכ״ל, כשהאלופים המרכזיים סביב הרמטכ״ל הם סגנו, ראשי אמ״ן, אג״ת ואמ״ץ, מפקד חיל האוויר; והתא״ל שתפקידו דובר צה״ל. הר אבן הוא מקציני התותחנים המעטים שבדרך הנדירה לדרגת אלוף פיקדו על אוגדה. כראש מטה זרוע היבשה היה ממובילי התכנון ובניין הכוח. הרמטכ״ל בני גנץ ראה בו מועמד נכון לראשות אכ״א, אך נכנע ללחצי שדולת הנשים בכנסת לקדם לשם קצינה ומינה את הר אבן לראשות אגף המבצעים. תפקיד זה מילא במבצעי ״עמוד ענן״ ו״צוק איתן״ נגד חמאס בעזה. כשהתבקש לכהן כמזכירו הצבאי של נתניהו, סירב והעדיף לפרוש. במקרה נודע לו על מכרז לניהול רפאל, הגיש את מועמדותו וזכה. שמינה שנים מוצלחות היה מנכ״ל החברה הבטחונית, שהוא גאה בחזונה, בהישגיה ובמסירות עובדיה. משלוש הזוויות, במז״י, באמ״ץ וברפאל, התוודע לאתגר ההתכוננות לתרחיש מלחמתי המחייב החזקת מלאי נאות, אך לא בזבזני, של חימושים. ישראל, הוא מזכיר, שואפת למלחמות קצרצרות אך נגררת לארוכות; ובעיית אורך הנשימה עוד צפויה להחריף כשיצומצם מאד הסיוע האמריקאי. הר אבן אומר שמאז סיום כהונתו ברפאל הוא לראשונה זה ארבעה עשורים ״בלי עובדים מתחתי ומנהלים מעלי״. הוא מעורב במיזמים בטחוניים בחברות שונות, ביניהן סינדיאנה, העוסקת בהדמיות מבצעיות, תירגול מצבים קרביים ושליטה ובקרה. כשצה״ל יצא להתקפת הנגד בעזה ביקש ממנו הרצי הלוי לעמוד בראש מנכנון התיחקור העצמאי להערכת אירועים מבצעיים חריגים - כלי שאמור לשכנע גורמים זרים שישראל אינה מטאטאת, מטייחת ומטשטשת הרג והרס שאינם מידתיים, אינם לצורך צבאי מובהק ואינם בהתאם לפקודות ולאישור משפטי. המנגנון סרק אלפי אירועים, בדק מאות וגילגל את מימצאיו והמלצותיו לרמטכ״ל ולפרקליטות הצבאית. הר אבן מעיד שבעבודתו היה מודע לציפיות, אך לא הושפע מלחצים. אולפן: הילה ספקטור באדיבות יונתן הסן, TV7

    • Transcript
  • September 6 · 1 hr 28 min

    אודי שני חוזר ל״אפרכסת״

    אודי, שנית: האלוף במילואים, לשעבר מנכ״ל משרד הבטחון, בסבב נוסף של תובנות וגילויים על צוללות ומטוסים, חקירות ותהליכים, גרמניה והאמירויות, ברק ונתניהו; ואיזנקוט אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
  • August 31 · 1 hr 12 min

    גיא חזות: ״מוקד הכשלון הפיקודי והמודיעיני ב-7 באוקטובר - באוגדת עזה״

    תת-אלוף במילואים גיא חזות הוא מהמאתגרים והמעמיקים באנשי הקצונה הבכירה בדור האחרון. אף שהוא אינו טוען זאת, מתבקש להסיק שלכן, גם אם לא רק, בשלב האחרון של הטיפוס לפיסגה, פיקוד על אוגדה סדירה ומשם לדרגת אלוף, הועדפו על פניו אחרים, לא בהכרח ראויים ממנו. ב-7 באוקטובר כבר לא היה בשירות קבע. הוא התגייס לשירות פעיל וניהל את מערך הלמידה של כוחות היבשה - הפקה מהירה של לקחי הקרבות של יחידות, חטיבות ואוגדות, כדי שגדודים ומפקדות לא יימצאו חוזרים שנית ושלישית על תשלום קודמיהם בדם ובכשלון משימה. את לקחיו מסיפור הלקחים לקח חזות איתו והם נשמרים לשיחה הבאה, כמקווה בקרוב. חזות אינו מתחמק משאלות על מפקדים מתצפיתו האישית במסלולו או מציפיותיו מתפקידי מפתח. ביניהם: יאיר גולן, הרצי הלוי, ירון פינקלמן, שלומי בינדר ומפקד אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, אבי רוזנפלד. אוגדונר מרחבי, חותך חזות, אינו שי״ן-גימ״ל: אילו רוזנפלד - ולצידו קצין המודיעין של אוגדת עזה - היה פועל אחרת ומעלה את ההתרעה, המהלומה כולה היתה נמנעת או נספגת. ערב המלחמה סיים חזות את הכנת ספרו ״צבא ההייטק וצבא הפרשים״, על מצב צה״ל ברבע הראשון של המאה ה-21. התקופה הראשונה של המלחמה בעזה אימתה את אבחנותיו ואזהרותיו. עכשיו, בחלוף שלוש שנים ולנוכח החזיתות הנוספות, הוא עידכן את תובנותיו, גם לתועלת קוראי המהדורה באנגלית. חזות, חבר בשבט הצנחנים אך לא בן לאחת המשפחות הגדולות בו, אינו מצטעצע בניתוחיו. אמירותיו המנומקות חדות ובוטות. מפתה - אך פשטני מדי - לשייך אותו למתנגדי הקו ששלט בישראל בשנים האחרונות, כי לצד ביקורת חריפה על אישים ומהלכים הוא מתנגד להפסקה עתידית של שליטת צה״ל בשטחי המפתח בגדה המערבית ומסתייג מקיפוחו של עופר וינטר לעומת מקביליו בפיקוד קרבי על חטיבות חי״ר סדירות. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חזות גם על התמורות החברתיות בצה״ל בתקופת שירותו. כשחזות היה בחטיבה 35 סגנו של אהרן חליווה, כמותו ממוצא מרוקאי, אמר לו חליווה, בהגזמה קלה, ״עכשיו אנחנו מח״ט וסמח״ט צנחנים. לפני 20 שנה יכולנו להיות לכל היותר עוזרי רס״ר.״ אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
  • August 17 · 1 hr 22 min

    אודי שני: ״ברק לא רצה בגנץ כרמטכ״ל כי העריך שלא יהיה התקפי כמו גלנט מול איראן״

    האלוף במילואים אודי שני שמח בעליל בחלקו. שני, בוגר הפנימיה הצבאית ליד הריאלי בחיפה, התגייס לשריון כדי להגיע לקצונה במהירות מירבית. 30 שנה אחר כך השתחרר כשבגליון השירות שלו פיקוד בכל שש הרמות, ממחלקה ועד גיס, כשבתווך גם קישור לצבא האמריקאי ותפקיד קצין אג״ם פיקוד המרכז בעת ההיערכות המחודשת של צה״ל בתהליך אוסלו. בשיחה ראשונה משתיים עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שני גם על דו״ח הוועדה שבראשותו, בסוגיית הריסת בתי משפחות מחבלים. ועדת שני לא מצאה שההריסה מועילה. הוא מדגיש שמסקנה זו היתה מעשית ותכליתית ולא נבעה מהשקפת עולם מסויימת. הריסת בית בשטחים, אומר שני, תורמת לבניית הבית הלאומי, הפלסטיני, בתחושות האיבה והנקם שהיא מעוררת. כמנכ״ל משרד הבטחון בתקופת השר אהוד ברק - תפקיד חשוב הרבה יותר מהגלוי לעין הציבור, וציר פעולת המערכת כולה מול סגן הרמטכ״ל ומשרד האוצר - ניסה שני להרגיע את המתיחות ביחסי ברק עם הרמטכ״ל גבי אשכנזי.במעטפת היו הבדלי אישיות; בליבה, התרשם שני, היתה המחלוקת על יוזמת ברק (ונתניהו) לתקוף את איראן. חששו של ברק שכמו אשכנזי גם גנץ לא יהיה להוט ללחוץ על ההדק עמד ביסוד העדפתו ליואב גלנט. שני מתגעגע לצבא ממושמע וממושטר יותר. צה״ל של המאה ה-21 ״רך מדי״ כלפי המשרתים בו, סלחני, מוותר על אכיפה. באייל זמיר, שהיה פקוד שלו, הוא מנסה לתמוך, אך שממת המטכ״ל מחייבת לדעתו להחזיר לשירות פעיל אלופים ותיקים, כגון סמי תורג׳מן. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
  • August 14 · 1 hr 22 min

    יובל בזק חוזר ל״אפרכסת״

    גיא, בנם של כרמית ותת-אלוף במילואים יובל בזק, נהרג בקרב כשלחם להגנת קיבוץ כיסופים ב-7 באוקטובר 2023. אביו, מפקד ותיק וחוקר סקרן ושיטתי של צבא ובטחון, הגיע ל״אפרכסת״ שבועות מעטים לאחר מכן וסיפר על גבורתם של גיא וחבריו, לצד תובנות מקצועיות ראשוניות. יובל בזק חוזר לשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ כשגדוד 51 בגולני נשלח באיחור מביש לטפל בפורעים בכפר קוסרה, בסמוך לשכם. סמל גיא היה לוחם בגדוד 51. יובל היה מג״ד 51, כמוהו כארז גרשטיין, שנהרג בהיותו תת-אלוף ומפקד יחידת הקישור ללבנון ואשר על שמו קרויה תוכנית הכשרת קצונת היבשה ״ארז״, בהובלת יובל בזק. שערוריית קוסרה התחוללה בגיזרת חטיבת שומרון. עוד כשיובל בזק היה מח״ט שומרון, לפני שני עשורים, הכבידו על הכוחות חיכוכים עם מתנחלים. לבזק מסקנות נחרצות על אחריות אלוף פיקוד המרכז והדרגים הצבאיים שמתחתיו ומעליו - כמו גם המשטרה והשב״כ - לאכיפת החוק, למרות הנחייה פוליטית סותרת. בזק הוא מהקצינים הבכירים המעטים כיום - ולא במקרה, יותר בחוץ מאשר בפנים - שאינו רק אומר דברים כהוייתם על בעיות המערכת הבטחונית, אלא גם בקי ברקע ארוך השנים ומשכיל לנתח את התופעות לעומקן ולרוחבן. בנאומו בסיום המחזור הראשון של ״ארז״ התריע בזק מפני האשליות שמיומנות ונחישות מייתרות חשיבה וכי מלחמת שלוש השנים תיקנה את כשלונות ה-7 באוקטובר. לא כך, אמר בזק: 7 באוקטובר הוא מה שקורה לאירגונים כצה״ל כשהם מתרגלים למציאות ומוותרים על המאמץ לשנות אותה. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    • Transcript
Showing 1–20 of 39 episodes