פרק 65- למה מה שמרגיע אותך עכשיו מחזק את החרדה אחר כך?
transcript
show notes
ביום שלישי בבוקר עזרתי לחבר.
חצי שעה של שיחה, והוא אמר לי תודה אחי, ממש עזרת לי.
הגוף שלי השתחרר.
בערב הבנתי שזה לא היה מה שחשבתי שזה.
בפרק הזה נבין למה שנה של ניסיון לרדת במשקל לא מצליחה, אך לרצות חבר הולך לנו בקלות.
איך זה שהכישלונות שלנו מאמנים אותנו טוב יותר מההצלחות.
ואיך הקלה קטנה של רגע הופכת עם השנים לחרדה.
ובעיקר, למה דווקא ערב שבו לא קרה כלום היה הרגע שבו המוח שלי למד משהו חדש.
על מה התאמנתי עכשיו? את מי אימנתי, את הגולם או את הפרפר?
ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?
אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.
מתחילים לכתוב סיפור חדש : https://bit.ly/talkwomer
00:00 ביום שלישי בבוקר עזרתי לחבר, ולא הבנתי מה קרה שם
03:21 למה חזרתם על אותה פעולה מיליון פעם ושום דבר לא השתנה
08:05 למה דווקא הרגעים שוויתרנו בהם נחרטים הכי עמוק
11:09 איך מהקלה קטנה נולדת חרדה גדולה
16:23 הרגעים הקטנים שעוברים לידכם ומעצבים אתכם בלי שתשימו לב
21:31 גם אני עדיין בתוך זה
26:08 הערב שבו לא קרה כלום, ובדיוק אז הכל השתנה
